Peirush HaRosh Nedarim 47b – פירוש הרא"ש נדרים מז:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

אוֹ דִילְמָא מִשּׁוּם דְּחִילּוּפִין כְּגִידּוּלִין דָּמֵי לָא שְׁנָא הוּא וְלָא שְׁנָא חֲבֵרוֹ. אָמַר רַב אַחָא בַּר מִנְיוֹמֵי ת״שתָּא שְׁמַע הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ קוּנָּם שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה לִיךְ לוֹוֶה וּבַעְלֵי חוֹבִין בָּאִין וְנִפְרָעִין מ״טמַאי טַעְמָא בַּעְלֵי חוֹבִין נִפְרָעִין לָאו מִשּׁוּם דְּחִילּוּפִין לָאו כְּגִידּוּלִין דָּמֵי. אָמַר רָבָא דִּילְמָא לְכַתְּחִילָּה הוּא דְּלָא וְאִי עֲבַד עֲבַד. אֶלָּא ת״שתָּא שְׁמַע ^אהַמְקַדֵּשׁ בְּעׇרְלָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת מְכָרָן וְקִידֵּשׁ בִּדְמֵיהֶן הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת הָכָא נָמֵי לְכַתְּחִילָּה הוּא דְּלָא וְאִי עֲבַד עֲבַד.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^בהֲרֵינִי עָלֶיךָ חֵרֶם הַמּוּדָּר אָסוּר הֲרֵי אַתְּ עָלַי חֵרֶם הַנּוֹדֵר אָסוּר הֲרֵינִי עָלֶיךָ וְאַתְּ עָלַי שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין וּשְׁנֵיהֶם מוּתָּרִין בְּדָבָר שֶׁל עוֹלֵי בָּבֶלמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות אישות ה׳:א׳-ב׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר כ״ח:כ״א-כ״ב
שולחן ערוך אבן העזר כ״ח:כ״א-כ״ב

^ב רמב״ם הלכות נדרים ה׳:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור יורה דעה רכ״ד:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רכ״ד:א׳

או דילמא חליפי מיתסרי מידי דהוה אגידולים. אף על גב דליתנהו בעולם וגידולים פשיטא כיון דיוצא מגוף האיסור אין חילוק בינו לבין חבירו: לוה ובעלי חובין באין ונפרעין. אפילו לחנן דאמר הניח מעותיו על קרן הצבי הני מילי במפרנס מעצמו אבל לותה חייב הבעל לשלם כדאמרינן בכתובות (דף קז:) גבי ממאנת דאין לה מזונות כגון לותה ואכלה ועמדה ומיאנה משמע הא אם לא מיאנה חייב הבעל לשלם מה שלותה ואין זה כמו פורע חובו דאסרינן אליבא דרבנן דמיירי הכא דבשעה שלותה אמרה שלא יפרעו אלא מבעלה: לאו משום דחליפין לאו כגידולין דמו. דאיחלפו אותן מעות שקבל מן הבעלים שאסורין עליה וכיון שחייב הבעל לפרוע למלוה הרי נעשו כבר המעות שנותן לאשה חליפי קונם ומהא דתנן לעיל בפרק אין בין המודר (דף מג.) שמותר המדיר לפרוע לחנוני ולפועלים אינו יכול להביא ראיה דשאני התם דאין המדיר חייב לפרוע להם הילכך מה שהם נותנים לו למודר לא הוי חליפי קונם דמתנה בעלמא יהבי למודר ומה שהמדיר נותן להם אינו אלא מתנה בעלמא דאי בעי לא יהיב ליה מידי: דילמא לכתחילה הוא דלא הא דיעבד עבד. הא דמיבעיא ליה אי חליפין אסורים היינו אם לכתחילה אסור להחליפן וליהנות מן הדמים אבל אם החליפן בדיעבד הדמים מותרים והכא בדיעבד קאמר אם לותה בעלי החובין באין ונפרעין ונראה לפרש דאפילו לכתחילה לוה כדמשמע לישנא דברייתא דקתני לוה ולא קתני לותה וחשיב ליה בדיעבד כיון שהמלוה נותן לה המעות קודם שקבל תמורתו מן הבעל דאיסורא דרבנן בעלמא הוא ולא אסרו אלא היכא שהוא מחליפן ממש: אם מכרן וקידש בדמיהן מקודשת. אלמא חלופי אסורי שרו דאי אסירי הא לא יהיבי לה מידי ומשני הכא נמי כיון דמכרן בדיעבד שרו דמיה: מתני׳ הריני עליך חרם המודר אסור. אבל לא הנודר אע״ג דלא אמר ואנא עליך לא: שניהם אסורים. הא לא אצטריך אלא אגב דבעי למתני שניהם מותרים בדבר של עולי בבל לאשמועינן דהפקר הוי ולא דשותפין:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון